השאלה שחוזרת הכי הרבה בגיל הזה היא אם לא מאוחר מדי. התשובה הקצרה היא לא. התשובה הארוכה היא שזה גיל שבו הגוף מגיב טוב מאוד לתרגול סדיר, ופחות טוב לקפיצות למים העמוקים.
מה באמת משתנה
שלושה דברים שרוב האנשים מזהים: התנועה במפרקים נעשית קטנה יותר, שיווי המשקל פחות מובן מאליו, וההתאוששות ממאמץ לוקחת יותר זמן.
כל שלושתם משתפרים עם תרגול, וכל שלושתם מחמירים בלעדיו. זה בדיוק מה שהופך את העשור הזה לזמן טוב להתחיל ולא להפוך.
למה איינגר מתאים במיוחד
בשיעור איינגר שוהים בתנוחה זמן רב יותר, משתמשים באביזרים, והמורה מתקנת אישית. המשמעות המעשית היא שאתם לא נגררים אחרי קצב של אחרים, ושיש זמן להבחין מתי משהו לא נכון לפני שהוא הופך לכאב.
הכיסא והקיר הם לא פשרה. הם מאפשרים לעשות תנוחות שבלעדיהם היו נשארות מחוץ לתמונה, ולהישאר בהן מספיק זמן כדי שהן יעשו משהו.
הגיל לא קובע אם מתרגלים. הוא קובע איך.
איך מתחילים בלי להישבר
התחילו משיעור אחד בשבוע ולא משלושה. ספרו למורה מראש על פציעות, ניתוחים, בעיות ברכיים או לחץ דם, ומלאו הצהרת בריאות. אם אתם במעקב רפואי, שווה להזכיר את זה לרופא שלכם בביקור הקרוב.
ותנו לזה חודש. שיעור אחד מרגיש בעיקר מוזר. ארבעה שיעורים זה כבר משהו שהגוף מתחיל לזכור.
שאלות שחוזרות
אני לא בכושר ולא גמיש. לאן ללכת?
לשיעור איינגר למתחילים. הקצב שם מאפשר ללמוד, והאביזרים סוגרים את הפער.
יש לי בעיות ברכיים. אפשר?
במקרים רבים כן, עם התאמות ושימוש בכיסא ובשמיכות. זה נקבע מול המורה ובהתאם להנחיות הרופא שלכם.
כמה פעמים בשבוע כדאי?
פעם בשבוע שומרת על רציפות. פעמיים בשבוע זה הקצב שבו רוב האנשים מרגישים שינוי ברור.
אני היחיד בגיל שלי בשיעור?
בדרך כלל לא, ובכל מקרה אף אחד לא עוקב אחרי אף אחד. אפשר לשאול בטלפון איזה שיעור יתאים לכם ביותר.
