איך עובד שיעור איינגר: שבעה עקרונות שמנחים את השיטה

מבחוץ שיעור איינגר נראה איטי. מבפנים הוא דווקא עמוס. הנה שבעה העקרונות שקובעים מה קורה שם בפועל, ולמה השיטה נראית כמו שהיא נראית.

השאלה הראשונה היא לא כמה נמוך הגעתם, אלא איך מסודר הגוף בדרך. בעמידה קדימה זה אומר איפה כף הרגל, לאן פונה הברך ומה עושה האגן. תנוחה רדודה שמסודרת נכון עובדת יותר מתנוחה עמוקה שמצטברת במקום הלא נכון.

שיעור איינגר מסודר כך שכל תנוחה מכינה את הבאה אחריה. עמידות קודם, כדי לבנות יציבות ואורך; אחר כך עבודה על הרצפה; ולקראת הסוף תנוחות מרגיעות. אין קפיצות בין נושאים.

בתנוחה שנמשכת שתי נשימות אתם רק מגיעים אליה. בתנוחה שנמשכת דקה מתחיל להיות זמן לשים לב לפרטים – ולתקן אותם. השהייה היא מה שהופך תנועה ללמידה.

באיינגר לא עוברים תנוחות. נשארים בהן מספיק זמן כדי להבחין מה הן עושות.

בלוק, רצועה, שמיכה, כיסא וקיר הם לא עזרה למתחילים אלא חלק מהשפה של השיטה. כל אחד מהם מסיר בעיה שאינה מהות התנוחה, כדי שהעבודה תוכל לקרות במקום שבו היא אמורה לקרות.

מורה איינגר מסתובבת בחדר ומתקנת. לפעמים במילה, לפעמים במגע קל, לפעמים על ידי הוספת שמיכה. זה לא ביקורת וזה לא סימן שמשהו לא בסדר – זה פשוט אופן הלמידה.

באיינגר הנשימה היא מדד ולא מנוע. אם הנשימה נעצרת או הופכת למאמצ, זה סימן שהתנוחה עמוקה מדי להיום. עבודת הנשימה עצמה, פראניאמה, נלמדת בנפרד ובדרך כלל מאוחר יותר.

זה העקרון שמחזיק את כל השאר. בשיעור אחד שלושה אנשים יכולים לעשות את אותה תנוחה בשלוש ורסיות שונות, וכולם צודקים. זו גם הסיבה שהשיטה עובדת טוב עם מתחילים, עם מבוגרים ועם נשים בהריון.

אם יש לכם פציעה, ניתוח או מגבלה רפואית, עדכנו את המורה לפני השיעור, מלאו הצהרת בריאות והתייעצו עם הרופא שלכם.